חזרה
         
   

ארץ ישראל

מאת : הרב יהונתן דוידי

 

בירור בנושא ארץ ישראל, מה חשיבותה, מה תפקידה ומה גורם לנו למסור את הנפש עליה.

מהלך שיחה : 

א.סיפורים על מסירות נפשם של יהודים לעלות לארץ ישראל   לאורך הדורות.
ב. געגועים לארץ לאורך הדורות, התפילות לשוב לארץ.
ג. מעלת הארץ.
ד. תפקידם של ישראל בעולם.
ה.תפקידה של ארץ ישראל.

העליה לארץ:

חשיבות הארץ לאורך הדורות, התפילות לשוב לארץ:
לאורך כל הדורות עם ישראל זכר את ארצו ושמר לה אמונים. בכל שלוש התפילות שיהודי מתפלל כל יום הוא מתפלל גם על ארץ ישראל וירושלים "לירושליים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת...", ועל שיבת עם ישראל לארצו "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו...". כך גם בברכת המזון, הברכה בה אנו מודים לה'  על הטוב אשר גמלנו, גם בה מתפללים לשוב לארץ ולירושליים "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" ובברכה מעין שלוש מפרטים עוד "והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה..."

מעלת הארץ
המצוות התלויות בארץ מהוות כשתי שליש מכלל המצוות שמוטלות על עם ישראל. תפקיד המצוות הוא לזכך את האדם ולעשותו טוב יותר, שלם יותר. המהר"ל מסביר ש"הדרכים והפעולות אשר הם מביאים אל ההצלחה הם מצוות התורה, שבזולתם היה נשאר בכח..והם הם כמו החבל שמעלין את האדם מבור התחתיות, הוא העולם השפל, אל העולם העליון להושיב אותו עם המלך ה' צבאות...כי המצוות הם צירוף האדם מן הגשמי..." (תפארת ישראל, פרק ד). קיום המצוות מקרב אותנו לבורא, מאפשר לרוח להתעלות מעל החומר, להיות יותר אלוקיים. חלק כל כך מרכזי מן המצוות הללו הם מצוות התלויות בארץ.

בתורה מסופר על רצונו העז של משה רבינו להכנס לארץ ישראל  "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: ה' אלוקים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר

עצם השם ארץ ישראל מהווה קריאה לבעלות של עם ישראל עליה. ארץ ישראל הכוונה ארצם של בני ישראל, הארץ של עם ישראל: "לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בארץ בני ישראל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ:" (יהושע פרק יא, כב')"יהודה וארץ ישראל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ:" יחזקאל פרק כז,

עצם השם ארץ ישראל מהווה קריאה לבעלות של עם ישראל עליה. ארץ ישראל הכוונה ארצם של בני ישראל, הארץ של עם ישראל: "לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בארץ בני ישראל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ:" (יהושע פרק יא, כב')"יהודה וארץ ישראל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ:" יחזקאל פרק כז,

הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:" (דברים פרק ג כג-כה' ). והמדרש מסביר לנו שהסיבה  שמשה רבנו כל כך חפץ להכנס לארץ היא כדי לזכות ולקיים את המצוות התלויות בה: "דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואינן מתקימות אלא בארץ, אכנס לארץ כדי שיתקיימו כלן על ידי. (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 381). משה רבנו, אדון הנביאים ונותן התורה, רוצה להכנס לארץ בשביל לקיים את המצוות התלויות בה.

על שבח ארץ ישראל ומעלתה מובאים מדרשים רבים, רק בארץ ישראל ניתן לדבר עם ה' באמת, רק פה מופיעה הנבואה: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות (נבואה, דיבור עם ה') משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלם היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות משנבחרה ירושלם יצאת ארץ ישראל שנאמר השמר לך פן תעלה עולותך בכל המקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' אלהיך (דברים יב יד) עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלם ראויה לשכינה משנבחר בית עולמים יצאת ירושלם שנאמר כי בחר ה' בציון וגו' ואומר זאת מנוחתי עדי עד" (מכילתא דרבי ישמעאל בא) . לימוד התורה בארץ ישראל שונה וגבוה יותר מלימודה בחוץ לארץ "אין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חוכמה כחוכמת ארץ ישראל "(בראשית רבה טז,ז).

מעלת ישיבת הארץ כל כך גדולה עד שאמרו חז"ל שמי שיושב בארץ עובד את ה' בשונה ממי שלא יושב בארץ "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, מיכן אמרו כל ב"י היושב בא"י מקבל עליו עול מלכות שמים, וכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד ע"א, וכן בדוד הוא אומר ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמור לך עבוד אלהים אחרים, וכי עלת על דעתינו שדוד המלך עובד ע"א אלא שהיה דורש ואומר כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו מלכות שמים, וכל היוצא חוצה לארץ כאלו עובד ע"א. ( ספרא בהר פרשה ה ).

חז"ל הפליגו מאוד בשבח מצוות ישוב ארץ ישראל ואמרו שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה  "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים (דברים יא לא) אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי דברים פיסקא פ).

במדרש מובא שישנן קדושות שונות בעולם כשמכל הארצות ארץ ישראל היא המקודשת ביותר. המדרש ממשיך לפרט את דרגות הקדושה עד לגבוהה ביותר שהיא קודש הקודשים .


עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים מה שאין מביאין כן מכל הארצות ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל הארץ ואינם הולכין בערי חומה ירושלם מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלם ואין נאכלין בערי חומה הר הבית מקודש מירושלם שזבים וזבות נכנסים בירושלם ואין נכנסים בהר הבית החיל מקודש מהר הבית שארמיים וטמאי מת נכנסין בהר הבית ואין נכנסין לחיל [עזרת הנשים מקודשת מן החיל שטבול יום נכנס לחיל ואינו נכנס לעזרת הנשים] עזרת ישראל מקודשת מעזרת הנשים שמחוסרי כפורים נכנסין לעזרת הנשים ואין נכנסין לעזרת ישראל ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש אבל לא היו עומדים על הדוכן והלוים היו עומדים על הדוכן אבל לא היו נכנסים לפנים מכאן ובעלי מומין כהנים פרועי ראש ושתויי יין היו נכנסים לפנים מכאן אבל לא היו נכנסים בין האולם ולמזבח ולא לאולם ולא להיכל ולא לסביבות המזבח ארבע אמות ושאר הכהנים נכנסי' לאולם ולהיכל ולסביבות המזבח ארבע אמות אבל לא היו נכנסין לבית קדש הקדשים וכהן גדול היה נכנס לבית קדש הקדשים ארבע פעמים ביום הכפורים... אבא שאול אומר העלייה היתה מקודשת מכולם שלא היו עולים לשם אלא אם כן היה להם צורך. ר' יהודה אומר הגג היה מקודש מן העליה שלא היו עולים לשם אלא פעם אחת לשלש שנים לתקן כולה עורב: (ספרי זוטא פרק ה)

עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם והבכורים מה שאין מביאין כן מכל הארצות ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל הארץ ואינם הולכין בערי חומה ירושלם מקודשת מערי חומה שקדשים קלים ומעשר שני נאכלין בירושלם ואין נאכלין בערי חומה הר הבית מקודש מירושלם שזבים וזבות נכנסים בירושלם ואין נכנסים בהר הבית החיל מקודש מהר הבית שארמיים וטמאי מת נכנסין בהר הבית ואין נכנסין לחיל [עזרת הנשים מקודשת מן החיל שטבול יום נכנס לחיל ואינו נכנס לעזרת הנשים] עזרת ישראל מקודשת מעזרת הנשים שמחוסרי כפורים נכנסין לעזרת הנשים ואין נכנסין לעזרת ישראל ישראל מעורבי שמש נכנסים לעזרת הכהנים על רוחב אחת עשרה ועל אורך מאה ושלשים וחמש אבל לא היו עומדים על הדוכן

כל תפילה שמתפללים לה' עוברת כביכול דרך ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש ומשם לה'. "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם...וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר <בנית> בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ:(מלכים א, ח). הקישור לה' עובר דרך ארץ ישראל וירושליים "...מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:" (בראשית פרק כח) .

תפקידם של ישראל בעולם
לכל עם ועם יש את הייעוד והתפקיד שלו בעולם . לכל אדם ועם יש משימה למלא בעולם, דרך פרטית ומיוחדת לו שבה יוכל למלא את ייעודו ולהטיב לעולם.  תפקידו של עם ישראל בעולם הוא לשמש כגורם מקשר בין האלוקות לבריאה, בין האינסוף לסוף. להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ובכך להוות דוגמא לעולם איך אדם מתוקן צריך לחיות, מה פירוש לחיות באמת. מהם החיים, מהי קדושה מהם חיי משפחה בריאים, מהם סדרי שלטון ומשפט נכונים, איך מטפלים בנזקקים ואיך בונים צבא, איך ה' מתגלה במציאות כולה, בכל תחומי החיים.דרך עם ישראל צריך לרדת השפע האלוקי לעולם.
את תפקידו זה יכול עם ישראל לקיים רק בהיותו דבוק בה' ובמצוותיו. ורק בהיותו בארץ ישראל. רק בארץ ישראל יכול עם ישראל למלא את ייעודו ובכך להביא גאולה לעולם כולו. הרב קוק מסביר ש"יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתוקף החיים והמפעל, אי אפשר לישראל אלא בארץ ישראל..."(אורות א"י, ג')

תפקיד הארץ
כאמור, לכל עם ועם יש את הייעוד והתפקיד שלו בעולם. לכל אדם ועם יש משימה למלא בעולם, דרך פרטית ומיוחדת לו שבה יוכל למלא את ייעודו ולהטיב לעולם. לכל עם יש ארץ מסויימת שרק בה הוא יכול למלא את שליחותו. גם לעם ישראל ישנה ארץ מיוחדת שבה ורק בה יוכל למלא את שליחותו ולהאיר לעולם. ארץ זו היא ארץ ישראל.


ספרי דברים פיסקא כט :"מיכן אמרו העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים שנאמר (מ"א ח מח) והתפללו אליך דרך ארצם, העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם ומתפללים שנאמר (דהי"ב ו לד) והתפללו אליך דרך העיר, העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים שנאמר (שם, ו לב) והתפללו אל הבית הזה, העומדים בבית המקדש מכוונים את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים שנאמר(שם ו כו) והתפללו אל המקום הזה, נמצאו עומדים בצפון הופכים פניהם לדרום בדרום הופכים פניהם לצפון במזרח פניהם למערב במערב פניהם למזרח נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד. "

"הנבראים אשר ברא הי"ת בעולמו כולם הם פועלים בעולם אשר נבראו בו וכל אחד לפי מעלתו וחשיבותו גודל פעולתו" מהר"ל תחילת תפארת ישראל.

והלוים היו עומדים על הדוכן אבל לא היו נכנסים לפנים מכאן ובעלי מומין כהנים פרועי ראש ושתויי יין היו נכנסים לפנים מכאן אבל לא היו נכנסים בין האולם ולמזבח ולא לאולם ולא להיכל ולא לסביבות המזבח ארבע אמות ושאר הכהנים נכנסי' לאולם ולהיכל ולסביבות המזבח ארבע אמות אבל לא היו נכנסין לבית קדש הקדשים וכהן גדול היה נכנס לבית קדש הקדשים ארבע פעמים ביום הכפורים... אבא שאול אומר העלייה היתה מקודשת מכולם שלא היו עולים לשם אלא אם כן היה להם צורך. ר' יהודה אומר הגג היה מקודש מן העליה שלא היו עולים לשם אלא פעם אחת לשלש שנים לתקן כולה עורב: (ספרי זוטא פרק ה)

 

ספרי דברים פיסקא כט :"מיכן אמרו העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים שנאמר (מ"א ח מח) והתפללו אליך דרך ארצם, העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם ומתפללים שנאמר (דהי"ב ו לד) והתפללו אליך דרך העיר, העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים שנאמר (שם, ו לב) והתפללו אל הבית הזה, העומדים בבית המקדש מכוונים את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים שנאמר(שם ו כו) והתפללו אל המקום הזה, נמצאו עומדים בצפון הופכים פניהם לדרום בדרום הופכים פניהם לצפון במזרח פניהם למערב במערב פניהם למזרח נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד. "

"הנבראים אשר ברא הי"ת בעולמו כולם הם פועלים בעולם אשר נבראו בו וכל אחד לפי מעלתו וחשיבותו גודל פעולתו" מהר"ל תחילת תפארת ישראל.

ריה"ל מבאר זאת במשל יפה, הוא מסביר שכמו שמצינו שישנם קרקעות מסויימות שמתאימות לצמחיה מסויימת, כמו שכרם יתפתח יפה יותר דווקא בקרקע המתאימה לו, כך גם ישראל יכולים להופיע בשלמות רק בארץ המיוחדת להם, ארץ ישראל "... אבל לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין האלהי בבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה." (ספר הכוזרי מאמר ב, יב)

אלא שבשונה משאר הארצות שמאפשרות לעם היושב עליהן למלא את ייעודו, ארץ ישראל לא רק מאפשרת לעם ישראל למלא את ייעודו אלא דוחפת אותו לייעוד זה. היא מסייעת לו לקיים את שליחותו ולא רק מאפשרת לו לקיימה. הראי"ה מסביר ש"אי אפשר לאדם מישראל שיהיה מסור ונאמן למחשבותיו הגיונותיו, רעיונותיו ודמיונותיו, בחוץ לארץ, כתכונת הנאמנות הזאת בארץ ישראל. הופעות הקודש, באיזה מדרגה שהן, נקיות הן בא"י לפי הערך, ובחוץ לארץ מעורבות הן בסיגים וקליפות מרובים" (אורות א"י, ד). בארץ ישראל האדם מתעלה כל הזמן "פעולת רוח הקדושה הנקלטת בא"י פועלת היא תדיר" (שם, ו').
רק בארץ ישראל מופיעה הנבואה.  התנאי הבסיסי לישיבה בארץ הוא לחיות בצורה מרוממת, וזאת על ידי קיום המצוות. " וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
והיה אם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם (דברים יא, ח-יז').
ללא קיום מצוות אין לנו אחיזה בארץ. כביכול יש בארץ הזו אטמוספירה שונה משאר העולם "אוירא דארץ ישראל מחכים " (ב"ב קנח:). הארץ אינה סובלת  שישבו עליה מורדים בה'. היא דוחפת ומחייבת את עם ישראל היושב עליה להתקרב לה' ולמלא את שליחותו.
"ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה... ארץ ישראל אינה כשאר כל הארץ אינה מקיימת בעלי עוברי עבירות מושלו המשל לה"ד לבן מלכים שהאכילוהו דבר שאינו עומד במעיו אלא מקיאו כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירות לכך נאמר ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" . (ספרא קדושים פרשה י ).


וכן מובא בספרי דברים פיסקא לח: "ארץ מצרים בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ מצרים, ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ כנען ואם לאו הרי אתם גולים מעליה וכן הוא אומר ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה (ויקרא יח כח) "
ובדברים פרק יא י-יב:  " כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה'  אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
ומסביר הרשב"ם : צריכים אתם לשמור את מצוות י"י אלהיכם, כי הארץ הזאת טובה מארץ מצרים לשומרי מצוות, ורעה מכל הארצות ללא שומרים, כי הארץ אשר אתה בא שמה אינה כארץ מצרים שאין צריכים למטר ובין טובים ובין חטאים בטורח השקאת שדותיהם יש להם לחם, אבל ארץ ישראל אם אתם שומרים מצוות עיני י"י אלהיך בה להשקותה במטר השמים מרשית השנה ועד אחרית (ה)שנה לתת מטר בעת הצורך.

וכן מובא בספרי דברים פיסקא לח: "ארץ מצרים בין שעושים רצונו של מקום ובין שאין עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ מצרים, ארץ ישראל אינו כן, אם אתם עושים רצונו של מקום הרי לכם ארץ כנען ואם לאו הרי אתם גולים מעליה וכן הוא אומר ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה (ויקרא יח כח) "
ובדברים פרק יא י-יב:  " כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה'  אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
ומסביר הרשב"ם : צריכים אתם לשמור את מצוות י"י אלהיכם, כי הארץ הזאת טובה מארץ מצרים לשומרי מצוות, ורעה מכל הארצות ללא שומרים, כי הארץ אשר אתה בא שמה אינה כארץ מצרים שאין צריכים למטר ובין טובים ובין חטאים בטורח השקאת שדותיהם יש להם לחם, אבל ארץ ישראל אם אתם שומרים מצוות עיני י"י אלהיך בה להשקותה במטר השמים מרשית השנה ועד אחרית (ה)שנה לתת מטר בעת הצורך.

 גם בתוך הארץ עצמה יש דרגות שונות של קדושה ואזורים שונים אשר משפיעים על יושביהם בצורה שונה. כיון שכך התאים ה' את נחלות השבטים בדיוק  לפי תכונותיו של כל שבט ושבט "לפי פקודיו, מלמד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא... על פי ה' -מגיד שלא נתחלקה ארץ ישראל אלא ברוח הקודש ועל פי המקום". (ספרי במדבר פיסקא קלב). הקדוש ברוך הוא בעצמו החליט איפה בארץ ישראל ישב כל שבט כך שיוכל לנצל את כוחותיו המיוחדים לו בצורה המירבית, לטובתו, לטובת עם ישראל ולטובת העולם כולו.

עצם השהיה בארץ ישראל מהווה זכות עצומה, היא מזככת את היושבים עליה ומקרבתם לה'-  "היה רבי מאיר אומר כל היושב בארץ ישראל מכפרת עליו שנאמר (ישעיה לג כד) העם היושב בה נשוא עון ...וכן היה רבי מאיר אומר כל הדר בארץ ישראל וקורא קרית שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקדש הרי הוא בן העולם הבא". (ספרי דברים פיסקא שלג).
גם אומות העולם שהיו מגיעים לארץ ישראל בבנינה היו זוכים להתעלות ממדרגתם הקודמת "עמים הר יקראו, מנין אתה אומר שהיו אומות ומלכיות מתכנסות ובאות לפרגמטיא של ארץ ישראל והיו אומרים הואיל ונצטערנו ובאנו לכאן נלך ונראה פרגמטיא של יהודים מה טיבה מיד עולים לירושלם ורואים את ישראל שעובדים לאל אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים לא אלוהו של זה אלוהו של זה ולא מאכלו של זה כמאכלו של זה והם אומרים אין יפה להדבק אלא באומה זו, מנין אתה אומר שאין זזים משם עד שמתגיירים ומקריבים זבחים ועולות תלמוד לומר שם יזבחו זבחי צדק. (ספרי דברים פיסקא שנד)

לסיכום ניתן לומר שישיבת עם ישראל בארץ ישראל היא גורם הכרחי לגאולת העולם. בלי זה השפע האלוקי בעולם יקטן ועם ישראל לא יוכל למלא את ייעודו כשעם ישראל לא בארץ ישראל "המעיין פוסק מלהזיל והוא מסתנן קמעה קמעה..." (אורות א"י, ג').


וכן במדרש תנאים לדברים פרק לב : "וכפר אדמתו עמו מיכן אמרו  כל היושב בארץ ישראל ארץ ישראל  מכפרת עליו שנ' (ישע' לג כד) העם היושב בה נשוא עון"

וכן במדרש תנאים לדברים פרק לב : "וכפר אדמתו עמו מיכן אמרו  כל היושב בארץ ישראל ארץ ישראל  מכפרת עליו שנ' (ישע' לג כד) העם היושב בה נשוא עון"

                                                            סיפור אמיתי

היו היה מלך רם ועצום ששלט בחסד וברחמים על ממלכתו. המלך חיפש לו  אדם נאמן, טוב במידותיו, ישר והגון, כדי שיהיה שליחו בממלכה, שיוציא לפועל את רצונותיו, ושישמש כמקשר בין המלך לנתיניו. יום אחד מצא המלך נער צעיר, יפה עיניים, עם חלומות גדולים אשר נראה לו כמתאים לתפקיד. הוא בחן אותו במבחנים קשים והנער עמד בכולם, כל שריו הסכימו שהנער אכן מתאים לתפקיד. תכונותיו וכישוריו היו יוצאי דופן ומיוחדים. היו לו חזונות גדולים של הטבה לכלל הממלכה. היועצים הסכימו ביניהם שאם רק ינתנו לו החינוך והכלים הנכונים הוא יגיע רחוק ויקדם את כל הממלכה.
הנער עבר תקופת חניכה קשה ומפרכת. תקופה בה חונך שהעיקר זה הרוחניות. ניתן לנער כל החינוך הנדרש. השיא היה כשהמלך העניק לנער מתנה קסומה מבית האוצרות שלו- את אוצר החוכמה, אוצר מופלא שבעזרתו ניתן להגיע לחיים מלאי תוכן, לחיים אמיתיים כפי שהמלך שאף שיהיו לכל תושבי ממלכתו.
לאחר שהושלם שלב ראשון של ההכשרה החליט המלך להשיא לנער את האשה המופלאה ביותר בממלכה כדי שתסייע לנער להוציא לפועל את כוחותיו ולממש את ייעודו. המלך ידע שכדי למלא את התפקיד הנשגב יצטרך הנער תמיכה יום יומית מאשה חכמה ואוהבת, מבת זוג עם כוחות מיוחדים. שאיפתו הייתה שהזוג הצעיר יהווה מודל לחיקוי לכל הממלכה, שילמדו ממנו מהם חיי משפחה טהורים, איך מגיעים לאושר ומימוש ואיך יוצרים קשר יעיל ומופלא עם המלך. הנערה היחידה שהתאימה לתפקיד הייתה ביתו של המלך ועד מהרה הם נכנסו בברית האירוסין.
תקופת האירוסין החלה ברגל ימין, הזוג הצעיר היה מאושר והם הרגישו שמצאו את ייעודם. למרבה הצער כעבור זמן מה החל הנער לשכוח את ייעודו הנשגב, הוא החל להחסיר את לימודו הקבוע שהיה אמור להכשירו לתפקידו, הוא החל להתנהג בצורה שלא ראויה לנסיך. ארוסתו התאכזבה קשות, היא החלה להתרחק ממנו מתוך תקווה שיבין מה גורם לריחוק זה ויתקן את מעשיו. מצב זה של ריחוק הביא להחלשות הממלכה, השמועה על מעשי הנסיך התפשטה לה. צער ואכזבה נכנסו לליבות הנתינים שציפו למשהו אחר, להתנהגות מרוממת הרבה יותר.

אויבים הגיעו מרחוק לממלכה. הנסיך היה אמור להוביל את צבאו למלחמה, הוא נפרד מארוסתו ויצא בראש הצבא. כיוון שכבר זמן רב לא הלך ללמוד אצל מוריו הוא לא היה חזק מספיק מבחינה פיזית ונפשית כדי להלחם. הצבא הפסיד בקרב. לוחמים רבים נהרגו באותו היום, ערים רבות נבזזו, הנסיך נפל בשבי ואיש לא ידע על גורלו.
הנסיכה שמעה על הכשלון. היא לא ידעה מה עלה בגורלו של הנסיך אך הרגישה שהוא חי וקיוותה שעוד ישוב אליה. עם חלוף השנים החלו יותר ויותר מחזרים להגיע לארמון. הם הציעו לה גדולות ונפלאות. נישואים עם כסף ועוצמה. היא דחתה את כולם ונשארה לבדה. חלקם עוד ניסו להשאר בארמון המלוכה זמן מה אך היא אסרה על משרתיה להגיש להם אוכל ולתת להם לישון במנוחה. כולם עזבו לאחר שלא הצליחו לכבוש את ליבה. והיא נותרה לבדה. עם חלוף השנים היא נראתה חולה יותר ויותר. זרם המחזרים פחת. "אין מה לחפש בה" הם אמרו זה לזה "היא כבר לא יפה, וכנראה גם לא כל כך עשירה כמו שמספרים". והיא ממשיכה בשלה. נאמנת לארוסה ומחכה שישוב.
במשך כל הזמן הזה גם הנסיך לא שבע נחת. שוביו הביאו אותו לארץ רחוקה שלא הכיר ושם ניסו לשכנעו לשאת אשה חדשה. הוא סירב, "ארוסתי ממתינה לי בבית" כך אמר. הוא הצליח להמלט לארץ אחרת אך גם שם סבל, הוא המשיך לנדוד ממקום למקום, מארץ לארץ, ובכל מקום התיחסו אליו בצורה שונה. היו מקומות ששמעו מאיפה בא ומה היה ייעודו וניסו לשכנעו להשאר אצלם ולהקים שם את ביתו, אך גם כשהיה לו טוב שם הוא לא שכח את ארוסתו, בפעמים שכמעט ושכחה פתאום התעוררו בני הארץ והחלו להתנכל לו.הוא גורש ממקום למקום.
הוא נאלץ לנדוד כל הזמן, סובל מפחד ועינויים. כל הזמן שינן והזכיר לעצמו מי הוא ומה ייעודו, הוא הזכיר לעצמו שאי שם ישנה נסיכה קסומה שמחכה לו. התקווה לשוב ולראותה החזיקה אותו בשפיותו. הידיעה והאמונה שהיא ממתינה לו ומחכה שישוב כדי שיתאחדו וימלאו את יעודם נתנה לו כוחות לעמוד בסבל הנוראי שעבר. עם השנים החלום הטשטש לו ונותר רק זכרון מעורפל של נסיכה ומלוכה.

יום אחד החלום הישן התגשם- הוא הצליח לשוב אליה. ההתחלה הייתה קשה, זו לא הייתה הנסיכה המופלאה שהכיר, הוא זכר אותה צעירה ומלאת כוחות חיים, לא זקנה וחלושה. גם היא מצידה התקשתה לזהותו במלבושיו המלוכלכים ובסגנון דיבורו המחוספס משהו. היא קיוותה שישוב הנסיך שלה, צעיר ועדין, לא מבוגר וחסר חלומות נשגבים.
מהר מאוד הם גילו שמתחת למלבוש החיצוני שכל אחד עטה על עצמו במהלך הפירוד הנוראי עדיין מסתתרים בני מלכים. הוא גילה שהיא אכן צעירה, יפה ומלאת כוחות חיים כפי שזכר וחלם כל השנים. הוא כל כך שמח שהיא שמרה לו אמונים. היא מצידה גילתה שהוא חרוץ וישר ועדין, עדיין קצת נער בעל חלומות נשגבים. היא ידעה שאם רק תמשיך לתמוך בו הוא יזכר בתפקידו וייעודו ויצליח להגשימם.

האהבה חזרה לפרוח. הם הקימו משפחה מופלאה והם ממשיכים להתקדם ולהשתפר עוד ועוד עם השנים.

 

חזרה

 

 

 
 
      axa2006.com | britam.org